חטיבה 14 חטיבת המחץ
 
 
 

החטיבה מראשיתה ועד היום

*לחיצה על הכותרת בגוף הדברים מחזירה לראש העמוד*

חטיבה 14 - תמצית היסטורית 

מלחמת העצמאות - השנים 1948 - 1949

ירושלים היוותה מחוז של ארגון "ההגנה", ומתחילת אירועי מלחמת העצמאות - מדצמבר 1947 עד תחילת 1948, פקד עליו ישראל עמיר ז"ל.

עם תחילת הגיוס הנרחב של היישוב היהודי אורגן מחוז ירושלים כחטיבת מרחבית "עציוני", שלאחר מכן נקראה חטיבה 6. החטיבה מנתה שלושה גדודי חי"ר וכן כוחות מרחביים. החטיבה לחמה בירושלים ובסביבתה ופורקה בסוף 1949.

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אלוף דוד שאלתיאל ז"ל - 1948


סגן אלוף משה דיין ז"ל - 1948 – 1949


סגן אלוף יצחק פונדק - 1949

 

לאחר מלחמת העצמאות ועד 1959

בשנת 1955 הוקמה חטיבה 6 מחדש כחטיבת חי"ר מילואים הכפופה לפיקוד המרכז. החטיבה מנתה שלושה גדודי חי"ר ויחידות חטיבתיות, והיא לא לקחה חלק במלחמת סיני. בספטמבר 1958 שונה כינויה לחטיבה 14, וממאי 1959 הוכפפה לפיקוד הדרום.

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם ישראל טל - 1955 – 1956

 

אל"ם שמעיה בקנשטיין ז"ל - 1956 – 1959
 

עד מלחמת ששת הימים - השנים 1959 – 1967

בסוף 1959, לקראת הסבתה לחטיבה ממוכנת, הוכפפה החטיבה למפקדת גי"ש. אימוני ההסבה, שכללו הסבת שני גדודי חי"ר מילואים 58 ו-83 לחרמ"ש, נערכו ב-1960. סד"כ החטיבה כלל גם את גדוד הטנקים הסדיר 52 (טנקי שרמן) שהיה בחטיבה 7, ושנועד להיות גדוד הטנקים של החטיבה בחירום. לאחר גמר הסבתה הוכפפה החטיבה לפיקוד הדרום והתמקמה במחנה נחל שורק.

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם ברוך בר לב ("בורקה") - 1959 – 1962


אל"ם שלמה להט ("צ'יץ'") - 1962 – 1965

ב-1 מרס 1965 הוכפפה החטיבה למפקדת גיסות השריון (גי"ש). החטיבה אורגנה כחטיבה סדירה למחצה וקיבלה תחת פיקודה המלא את גדוד 52 הסדיר מחטיבה 7, שכלל טנקי שרמן ואמכ"ס 13 ואת בסיס טירונים גי"ש (בט"ר).

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם משה פלד (מוסא) ז"ל - 1965 – 1966


אל"ם מרדכי ציפורי – 1967 - 1968

במלחמת ששת הימים תוגברה החטיבה בגדוד טנקי סנטוריון 63 מבית-הספר לשריון ובגש"פ דרום 226, ופעלה בציר המרכזי בסיני במסגרת אוגדה 38. החטיבה כבשה את מוצבי החוץ שהיו לפני מתחם אום כתף ובצירי התנועה שעקפו אותו, סייעה לכיבוש המתחם והתגברה על מגנן נ"ט, שהיה מאחוריו. החטיבה התקדמה עד לנח'ל והשמידה כוחות שריון אויב שנסוגו מאזור קוריה.

 

מתום מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים – השנים 1967 - 1973

לאחר מלחמת ששת הימים הפכה החטיבה להיות חטיבה משוריינת סדירה בחלקה והוקם גדוד חרמ"ש 195. בנובמבר 1967 הוחלט להפוך אותה לחטיבה משוריינת סדירה. גדוד 52 הסדיר הוסב מטנקי שרמן ואמכ"ס לטנקי פטון, הוקם גדוד טנקים פטון סדיר 184 והחטיבה קיבלה את גדוד החרמ"ש הסדיר 9 מחטיבה 7; גדוד חרמ"ש 195 הועבר לחטיבה 401. השלמות המילואים של החטיבה, כולל שני גדודי חרמ"ש מילואים 58 ו-83, הועברו לחטיבה 670. בסיס הקבע שלה, כאשר לא הייתה אחראית לגזרת סיני, היה במחנה נתן ובמחנות רפיח. החטיבה הייתה אחראית לגזרת סיני והחזיקה את קו המגע, והתחלפה עם חטיבות שריון אחרות בתפקידים אלה. בסוף שנת 1969, עם הקמת מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה סדירה 252), הוכפפה החטיבה לאוגדה והייתה חלק מסדר הכוחות הקבועים בגזרה. לסירוגין שימשה כחטיבה עורפית, כאשר פריסתה הייתה במחנות רפידים וביר תמדה, או כחטיבת קו הפרוסה לאורך תעלת סואץ. גדוד חרמ"ש 9 הוסב ב- 1970 לטנקי פטון, והחטיבה הפכה להיות חטיבת טנקי פטון. החטיבה השתתפה במלחמת ההתשה.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, החטיבה שימשה חטיבת הקו והייתה אחראית למרבית חזית תעלת סואץ, גזרה ברוחב של 200 ק"מ בערך, והמעוזים היו תחת פיקודה. גדוד 9 היה כפוף לחטמ"ר 275 בגזרה הצפונית של תעלת סואץ ולא נלחם עם החטיבה. עם הגעת כוחות המילואים, הוכפפה החטיבה לאוגדה 143 בפיקודו של אלוף (מיל') אריאל (אריק) שרון. עקב נסיבות פריסתה הבסיסית וחלוקת הגזרות במלחמה השתנה הרכבה האורגני. היא קיבלה תחת פיקודה את גדודי השריון 79 (מחטיבה 401) ואת גדוד 196 (מחטיבה 460) ואת גדוד הסיור האוגדתי 87. גדוד 52 הוכפף לחטיבה 401. במהלך מלחמת יום הכיפורים, הוכפפו לחטיבה 14 גדודים/יחידות נוספים שלחמו מדי פעם במסגרתה.

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם מרדכי ציפורי 1967 – 1968


אל"ם קלמן מגן ז"ל 1968 – 1970


אל"ם ברוך הראל ("פינקו") - 1970 – 1971


אל"ם מרדכי אביגד ("מקסי") - 1971 – 1972


אל"ם אמנון רשף – 1972 – 1974

 

 

מתום מלחמת יום הכיפורים ועד מלחמת שלום הגליל – השנים 1973 - 1982

לאחר מלחמת יום הכיפורים חזרה החטיבה למסגרת אוגדה 252 והרכבה כלל את גדודי הטנקים האורגניים (184 ו-9) וגדוד 79, שעבר לפיקודה ביום הראשון של המלחמה. עד מלחמת "שלום הגליל" נשארה החטיבה בסיני, תחת פיקוד אוגדה 252. בעקבות הסכמי ההפרדה,פינתה החטיבה בהדרגה את סיני, ולאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים פרסה בבקעת סיירים.

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם אמנון רשף – 1972 – 1974


אל"ם עמי רדיאן - 1974 – 1975


אל"ם יעקב לפידות - 1975 – 1977


אל"ם עמיר יפה ז"ל- 1977

 
אל"ם אברהם אלמוג - 1977 – 1978

 
אל"ם יוסף ("יוס") אלדר - 1978 – 1980


אל"ם דני יתום - 1980 – 1981


אל"ם דוד שובל – 1981 - 1982

 

ממלחמת שלום הגליל ועד פירוק החטיבה 1982 - 1985

במלחמת "שלום הגליל" לחמה החטיבה במסגרת אוגדה 90נגד כוחות מחבלים לאורך רכס כפר משכי, ובהמשך נגד כוחות סוריים. החטיבה מנתה אז שני גדודי פטון (184 ו-79) סדירים, גדוד פטון במילואים וגדוד חיר"ם סדיר, שהורכב מצוערי חי"ר בבה"ד 1. לאחר מכן נשארה החטיבה בלבנון, החזיקה את הקו בחזית המזרחית ת"פ אוגדה 252, וכן הוקם גדוד פטון סדיר נוסף (78).

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם דוד שובל - 1981- 1982


אל"ם מנשה ענבר - 1982 – 1984


אל"ם יצחק בריק - 1984 – 1985


אל"ם צבי קן תור – 1985

 

פירוקים והקמות של החטיבה

בשנת 1985 נסוגה החטיבה ל"קו הסגול" בלבנון, ולאחר מכן עברה ל"מחנה פלוגות", התפרקה וירדה מסדר הכוחות של צה"ל.

עם פרוק החטיבה החלו מפקדים שונים, ששירתו בעבר בחטיבה, לטפל בשימור שמה. במקביל לפירוק חטיבה 14, הוקמה חטיבת מילואים 330 באוגדה 252 על ידי אל"ם דב ישראלי. מחליפו – אורי אגמון (שהיה מ"מ 2 בפלוגה ג' בגדוד 52 במלחמת יום הכיפורים) התחיל לטפל בהחלפת שמה של 330 לחטיבה 14. התהליך הושלם כשתא"ל אורי אגמון שירת כמפקד אוגדה 252.

ב-1990 הוקמה החטיבה מחדש כחטיבת טנקים פטון מילואים על-ידי שינוי שם חטיבת טנקים פטון מילואים 330 מאוגדת מילואים 252 לחטיבה 14. החטיבה פרסה בקציעות.

מפקדי החטיבה באותה תקופה היו:


אל"ם מנשה גולדבלט ("מנש") – 1990 – 1997


אל"ם רוני בני – 1997 – 1999

אל"ם מוטי כידור – 1999- 2003

בשנת 2004 הוחלט לפרק את חטיבה 14. מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים – אלוף (מיל') אמנון רשף פנה במכתב לרמטכ"ל [לעיון במכתב הבקשה – הקש כאן] וביקש להשאיר את חטיבה 14 בסד"כ (סדר כוחות) צה"ל, גם באם חטיבה אחרת תישא את שמה וזאת כדי לשמר את מורשת החטיבה וגבורת לוחמיה. הרמטכ"ל נעתר לבקשה [לעיון במכתב האישור – הקש כאן]. הוסכם כי חטיבת טנקים פטון מילואים 896 מאוגדה 252 תקבל את השם חטיבה 14. החטיבה המחודשת פרוסה בצאלים.

מפקד החטיבה באותה תקופה היה:


אל"ם בן ציון גרובר ("בנצי") – 2004 – 2007

אל"ם יעקב בנג'ו 2009 - 2007

אל"ם צחי שגב   2011-2009 

אל"ם חיים עידו (חיימון) 2013 - 2011

אל"ם גרמן גילטמן 2013 -

 

כתב: סא"ל (מיל') ד"ר עמיעד (חליל) ברזנר
אושר: צה"ל/מחלקת היסטוריה
ערך: אל"ם (מיל') ברוך קורות.

חזרה לראש העמוד

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. וייס ישראל (26/4/2010 15:27:01)
2. וייס ישראל (26/4/2010 15:29:56)
3. מערכת האתר (26/4/2010 20:56:52)
4. תא"ל מיל. אורי אגמון (7/6/2010 21:39:22)
5. 
אורי - תודה. התיאור שלעיל שונה והוכנסה התייחסות לתגובתך.
מערכת האתר (7/6/2010 21:44:41)
בניית אתרים