"אני דפוק לאללה", אמר מאיר'קה, כשפגשתי בו לאחרונה. "כל החגים במילואים, חוקן בריא תקעו לנו. ראש השנה, כיפור וסוכות - בתעלה". אבל מאיר'קה הוא אופטימיסט מושבע, מוצא מייד את היתרונות הכרוכים ב"דפק" הזה...
ב-17 באוקטובר התחולל קרב לאורך האגם המר, בו הושמדה כמעט לגמרי חטיבת שריון מצרית, ואילו לצה"ל נפגעו ארבע טנקים בלבד. הדיווח על טנקי אויב פגועים נע בין מינימום של 40-50, למכסימום של 100. כל אחד מן המשתתפים בקרב ראה אותו באור שונה ומזוית שונה מאשר עמיתיו...
ב-22 באוקטובר 1973, בשעות אחה"ץ המוקדמות, שודרה ברדיו קהיר הודעה בשמו של הנשיא סאדאת, בה הודיע נשיא מצרים על הסכמתו להחלטת מועצת-הביטחון 338, אשר קראה להפסקת אש מיידית...
שנתיים וחצי כבר חלפו מאז פרצה מלחמת יום הכיפורים ועדיין ממשיכים להתפרסם פרטים נוספים על המלחמה ובמיוחד על ההכנות שנעשו לקראתה במחנה המצרי-סורי. בפרסומים אלה מושם דגש מיוחד על ניתוח מטרות המלחמה כפי שהוגדרו, לדברי הכותבים, בתקופת המחשב והתכנון שקדמה למלחמה. מטרות המלחמה של סאדאת ותכנית המתקפה, אשר נועדו להגשים מטרות אלו, הן הסוגיות המרכזיות בהן נעסוק במאמר שלפנינו...
"אורחה" הוא שם קוד של מתחם מצרי על המפה. במציאות משתרע המתחם בסמוך לכפר סרפיאום, מצפון לאגם המר הגדול וממערב לתעלת סואץ. בכפר תחנת רכבת ומספר מועט של בקתות חימר ואבן אופייניות. סיפור כיבושו של מתחם "אורחה" על ידי חטיבת אמנון משתלב במערכת הפעילויות של צה"ל להרחבת המאחז בגדה המערבית של תעלת סואץ במלחמת יוה"כ...
המונח "מעוז" השגור כיום בפינו, הורתו בקיץ 1968. אותה עת הפגין נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל-נאצר את כוונתו לעבור ל"הגנה פעילה" וממנה ל"שלב השחרור"... מעוז המזח היה הדרומי ביותר בקו המעוזים שנבנו לאורך תעלת סואץ. הוא נבנה על לשון יבשה מלאכותית על שפת מפרץ סואץ מול פורט תאופיק והעיר סואץ. המעוז היה מוקף משלושת עבריו בשטחי מים והגישה אליו התאפשרה רק דרך ציר "לכסיקון"...
בספרו של הנשיא סאדאת, "סיפור חיי", שנתפרסם סמוך לביקורו ההיסטורי בירושלים בנובמבר 1977, אין זכר ליום ה-14 באוקטובר 1973, למרות שביום זה ביצעו המצרים את ההתקפה המשוריינת הגדולה ביותר שלהם במלחמת "יום הכיפורים", אשר לצורך ביצועה דחה סאדאת הצעת הפסקת אש...
ביום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בשעה 14:00, חצו 8000 החיילים המצרים הראשונים את תעלת סואץ. כ- 1100-1300 תותחים, כ-180 מטוסים ומאות טנקים חיפו על הצליחה. כעבור 18 יום, ב-24 באוקטובר הופסקה הלחימה המאסיבית בחזית המצרית. כעבור חמש וחצי שנים נחתם חוזה השלום הישראלי-מצרי.
חטיבת טנקים עצמאית 25 היתה אחת מתוך שלוש חטיבות טנקים עצמאיות שהיו לצבא המצרי ערב יום הכיפורים. כשאר החטיבות העצמאיות, היתה החטיבה בנויה על טהרת טנקים T62...
בניית הגשרים למעבר רק"ם במרחב הצליחה של הארמיה 3 ופעילות כוחותיה בראש בגשר הארמיוני בשישים השעות הראשונות למלחמת יוה"כ לא תוארו עד כה באופן ממצה. במאמר זה ננסה לעמוד על היבטים אלה, על פי יומני האירועים של מפקדת הארמיה ושל כמה ממפקדות המשנה שלה.
היום השביעי של מלחמת יום הכיפורים - שנים עשר באוקטובר 1973 - היה יום של דיונים מרתוניים ודרמאטיים בפורום הרמטכ"ל וב"קבינט המלחמה". העניין המרכזי של סדר-היום היה האם לצלוח את תעלת-סואץ, או שמא להוסיף ולהמתין...
אחת השאלות המרכזיות, העולות מניתוח מהלכי היממות הראשונות למלחמת יום הכיפורים בחזית סיני, הנה: מדוע לא המשיך הצבא המצרי את התקפתו לאחר צליחת התעלה לעומק סיני? מדוע לא ניצל את הצלחותיו הראשוניות...
הקומנדו המצרי פעל המלחמת יום הכיפורים במסגרת מתקפת היבשה - ככוח חלוץ בצליחה ובשיבוש מערכות התקשורת - והתמקם מאחורי קו המעוזים. חלק אחר מכוחות הקומנדו הופעל בעומק האופרטיווי של כוחותינו...
ביום השנה העשרים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים הוצפנו בשפע של מאמרי עיתונות, של תאורי קרבות ושל פרשנות, שרובם עסקו בסוגיות, הקשורות לניהול המלחמה ברמה האסטרטגית. בכל השפע הזה לא מצאנו כלל ניסיונות להתמודד עם סוגית ניהול הקרב ברמה האופרטיבית, שבה מתבטאות תורות הקרב והמחשבה הצבאית של המפקדים בשדה הקרב...
בתיאורו של סא"ל אסף יגורי, מג"ד 113 מחטיבתי של אל"ם נתק'ה ניר, את אשר אירע לו ולגדודו במהלך ההתקפה אל לב המערך המצרי באיזור חיזיון ב-8 באוקטובר 1973 הוא מספר: "ואז נתתי פקודה להתקפה מדורגת. פלוגה תוקפת , מייצרת אש, פלוגה שנייה מתקדמת...". דרך פעולתו של גדוד 113 תאמה לחלוטין את ההערכה המצרית... במאמר זה אנסה לתאר את דרך הפעלתו של כוח הנ"ט המצרי...
במבצע "ענבי זעם" - כמו בקודמו מבצע "דין וחשבון" - ניסו מפקדיו לבסס את המהלכים הצבאיים ולבססם כמעט רק על מימד האש. הם הזניחו או כמעט ולא שתמשו במרכיב התמרון בשדה הקרב היבשתי... במלחמת יום הכיפורים הפעילו צבאות ערב את גורם האש המרכזי, את הארטילריה, בשלבים המכינים של המלחמה...
ברוב הספרים והמאמרים המוקדשים למלחמת יום הכיפורים ניתן למצוא בדרך כלל משפט מעין זה: פתיחת המלחמה הייתה מבחינה של ישראל הפתעה אסטרטגית מוחלטת. צעדי ההונאה שנקטו מצרים וסוריה הצליחו להסתיר מפני קהיליית הביון של ישראל ואף מפני זו של ארצות הברית את כוונתן לצאת למלחמה. האמנם?...
...במאמר זה ננסה לתאר את מהלכיהן של יחידות הארטילריה, את דרך הפעלתן ואת תרומתן ליחידות המתמרנות ולמהלכי הקרבות בשלבים השונים של מלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום...
בסתיו 1972 הנחה סאדאת את המטכ"ל המצרי להחליף את התוכניות לכיבוש כל סיני, שביצועו היה מותנה ברכש אמל"ח נוסף, ולהכין תוכנית צנועה יותר, המתבססת על האמצעים הקיימים. מאותו רגע נסללה הדרך למלחמה ולהפתעה הישראלית...
מערכת להצתת דלק נוזלי על מימי התעלה, שזכתה לשם הקוד "אור יקרות", אמורה הייתה למנוע מכוחות מצריים לצלוח את התעלה. אולם חיל ההנדסה ופיקוד הדרום לא התלהבו מהמערכת, וכתוצאה מכך הוצבו רק שני מתקנים כאלה - וגם אלה הוזנחו עד כי היו בלתי שמישים ערב מלחמת יום הכיפורים...
בשלבים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים הרבה הפיקוד העליון של צה"ל לקבל החלטות אסטרטגיות, ומייד אחר כך לחזור בו מהן ולקבל החלטות חדשות. אין ספק שההתנהלות הזאת נבעה מההפתעה ומהצורך - שהיה חדש לפיקוד של צה"ל - להגיב על יוזמה של האויב...
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
